שולחן הדיונים רב שיח בנושא אספקת מזון בריא ללא הגדלת הפגיעה בסביבה תזונה מקיימת

Transcription

1 152 אקולוגיה וסביבה 7)2(, יוני 2016 רב שיח בנושא אספקת מזון בריא ללא הגדלת הפגיעה בסביבה אוריאל בן חיים, יפית כהן, אורי אדלר, ליאור טורג'מן, רמי זיידנברג, ליאורה שאלתיאל הרפז, אבשלום )אבו( וילן integration of Israeli cities. The Journal of Space Syntax 1: [48] Pearce J, Kingham S, and Zawar-Reza P Every breath you take? Environmental justice and air pollution in Christchurch, New Zealand. Environmental and Planning A 38(5): [49] Park RE and Burgess EW The City. University of Chicago Press. [50] Schwartz SH Are there universal aspects in the structure and content of human values? Journal of Social Issues 50: [51] Shrigley R, Koballa T, and Simpson R Defining attitude for science educators. Journal of Research in Science Teaching 25(8): [52] Stern PC, Dietz T, Kalof L, and Guagnano GA Values, beliefs, and pro-environmental action: Attitude formation toward emergent attitude objects. Journal of Applied Social Psychology 26: [53] Yoreh T Ultra-Orthodox recycling narratives: Implications for planning and policy. Journal of Enterprising Communities: People and Places in the Global Economy 4(4): neighborhoods: Disproportionate siting or market dynamics? The Yale Law Journal 103(6): [40] Dunlap RE and Jones RE Environmental concern: Conceptual and measurement issues. In: Dunlap RE and Michelson W (Eds). The Handbook of Environmental Sociology. London: Greenwood Press. [41] Flint-Ashery S Public welfare or sectarianism: A new challenge for planning. Planning Theory and Practice 16(3): [42] Kollmus A and Agyeman J Mind the gap Why do people act environmentally and what are the barriers to proenvironmental behavior? Environmental Education Research 8: [43] Krupat E People in cities. Cambridge University Press. [44] Lefebver H The production of space. Oxford and Cambridge: Blackwell. [45] Newton D Environmental justice. Santa Barbara (CA): ABC-CLIO. [46] Omer I Residential differentiation at two geographic scales The metropolitan area and the city: The case of Tel Aviv. Journal of Urban and Regional Analysis 2(2): [47] Omer I and Zafrir-Reuven O Street patterns and spatial חזית המחקר פחי מ חזור נייר, ועליהם הכיתוב "תעשה מצווה, אני רעב לנייר" צילום: יוסי לוי, 'אשדוד בכותרות' פחי מ חזור נייר, ועליהם הכיתוב "תעשה מצווה, אני רעב לנייר" צילום: יוסי לוי, 'אשדוד בכותרות' בז מצוי ממתין לשלל לאחר עיבוד הקרקע. ב אנו בוחנים כיצד ניתן לספק את מ רב התצרוכת של מרכיבי התזונה תוך הקטנת הפגיעה בסביבה צילום: אמנון אייכלברג

2 אקולוגיה וסביבה 7)2(, יוני אקולוגיה וסביבה 7)2(, יוני 2016 אספקת מזון בריא ללא הגדלת הפגיעה בסביבה - האם החקלאות הישראלית מוכנה לאתגר? חקלאות ישראל בעידן החדש - אגרואקולוגיה אוריאל בן חיים שחר שלוח ראש תחום חקלאות, סביבה וקיימות, מרכז המועצות האזוריות uriel@azoriot.co.il בהתייחס לשאלה אם לנוכח הצפי לגידול באוכלוסיית ישראל, תוכל החקלאות המקומית לספק לתושבי המדינה תזונה ים תיכונית בריאה בלי להגדיל את הפגיעה בסביבה, תשובתי היא בהחלט כן! עם זאת, כדי להשיג מטרה זו נדרש שיתוף פעולה אמתי בין בעלי העניין - החקלאי, הצרכן והמדינאי. סוד הצלחתו של ההומו ס פ יינס בהשוואה ליתר מיני האדם לפני כ 70 אלף שנה, היה טמון ביכולתו ליצור שפה, שותפות ודיאלוג מתקדם יותר משאר מיני האדם. לדאבוני, מדיניות הממשלה והשיח הציבורי אינם משקפים דיאלוג ושותפות אמתיים, ואף ניכרת בהם תפישה מעוותת של המציאות. חוסר ההצלחה של מקבלי ההחלטות והציבור לתמוך בחקלאות עלול להביא להיחלשות משמעותית של הענף עד כדי צמצומו לממדים שאינם תומכים בהגשמת המטרה. חקלאות, מעצם היותה פעילות אנתרופוגנית, יוצרת השפעה על סביבתה: משינוי מבנה הנוף, דרך החדרת חומרי הזנה למערכת האקולוגית וזיהום מים וקרקע כתוצאה מדישון עודף, ועד הגברת סחף קרקע כתוצאה מעיבוד לקוי וכן פגיעה במגוון הביולוגי. מאידך גיסא, לחקלאות תרומות חיצוניות חיוביות רבות, המתבטאות באספקת שירותי מערכת הקשורים לאיכות החיים של כל אחד ואחת מאתנו. בראש ובראשונה החקלאות מייצרת מזון, מאפשרת חלחול מי גשמים לאקווה, משפרת את איכות האוויר ותורמת לקיבוע פחמן דו חמצני, וקולטת פסולת עירונית דרך השקיה בקולחים או הטמעת קומפוסט שמקורו בזבל אורגני. מניתוח סך הערכים של ההשפעות החיצוניות החיוביות והשליליות של החקלאות על הסביבה עולה כי השפעותיה החיוביות של החקלאות עולות על השליליות ]1[. כדי לממש את מלוא פוטנציאל הייצור, תוך שמירה הן על המערכת החקלאית הן על המערכת הטבעית, יש לקדם ממשקים חקלאיים תומכי סביבה, שישמרו את מערכת יחסי הגומלין בין תפקודי המערכת החקלאית והטבעית. מטרתם של ממשקי חקלאות תומכי סביבה היא להפיק את המ רב מתא שטח נתון תוך מזעור הפגיעה באמצעי הייצור ובסביבתם. ממשקים אלה מאופיינים בשימור קרקע, בהפחתת חומרי הדברה, בחקלאות מדייקת agriculture(,)precision בטיפול בפסולת חקלאית ועוד. ברור שלחקלאי יש מניע עיקרי שדות חקלאיים נושקים לעיר, או שמא עיר מכרסמת שטחים חקלאיים? צילום: דן לזר תפקידה העיקרי של החקלאות בישראל הוא לספק תוצרת חקלאית שתשמש בסיס לתזונה בריאה עבור כל תושבי המדינה. החקלאות בישראל, שתופסת כיום שטח בגודל של כ 400 מ"ר לכל אזרח, תצטרך להמשיך ולמלא את תפקידה כמקור התזונה העיקרי לתושבי הארץ גם לנוכח התחזיות להמשך הגידול באוכלוסייה. משמעותו של הגידול הצפוי באוכלוסייה היא הגברת ייצור המזון מצד אחד והרחבת שטחי המגורים והתשתיות מצד שני. שתי המגמות הללו מתחרות ביניהן על השטחים הפתוחים, ובהם גם שטחים חקלאיים קיימים. חקלאות היא מערכת רב תפקודית בעלת קשרי גומלין הדוקים עם הסביבה. אנו מבקשים לבדוק כיצד תוכל החקלאות המקומית לעמוד במשימת אספקת המזון לאוכלוסייה הגד לה, ללא העמקת השפעתה הקיימת כבר עכשיו על הסביבה בהיבטים כמו מגוון ביולוגי, שמירה על שטחים פתוחים, שימור קרקע וזיהום של קרקע, אוויר ומים. אנו מעוניינים לבחון מהם הפתרונות המתאימים לחקלאות ישראלית מקיימת לאורך זמן. פתרונות אלה צריכים להתייחס לתוצרת החקלאית הנדרשת, למשאבים ההכרחיים לייצורה, ולשיטות החקלאיות העומדות בצורה הטובה ביותר בקריטריונים של חקלאות מקיימת. בהתחשב במגבלות השטח ובתנאי הסביבה של המדינה, חלק ניכר מאספקת המזון המקומית נסמך כבר כיום על יבוא, בעיקר של גרעינים )כולל מזון לחיות משק(, דגים, סוכר ושמנים. בבואנו לבחון את הדרך המיטבית לחקלאות מקיימת בישראל, אנו מבקשים בשלב הראשון להתייחס לייצור מקומי העונה על דרישות התזונה הים תיכונית, תוך הקטנת הפגיעה בסביבה. התזונה הים תיכונית, המתאימה לתנאי גידול הדומים לאלה שקיימים בישראל, עשירה בירקות ובפ רות טריים, בדגנים מלאים, בקטניות, בזרעים ובאגוזים. מקור השומן העיקרי בתזונה הים תיכונית הוא שמן זית, ו החלבון הם קטניות, כמו חומוס ופול, וגם דגים, יוגורט, עוף וביצים. בהתבסס על נתונים אלה, אנו מנסים לבדוק בעזרת הדיון במדור זה כיצד ניתן לספק את מ רב התצרוכת של מרכיבי התזונה המפורטים לעיל, תוך הקטנת הפגיעה בסביבה במידת האפשר. החקלאות בישראל מצויה במשבר. חקלאים רבים מתקשים להתפרנס, חסרה זרימה של כוח אדם חדש לתחום, המתיחות מול רשתות שיווק המזון בשיאה, ומיזמי תשתיות ונדל"ן נוגסים בשטחי חקלאות או מאיימים עליהם. לכך מצטרפות התמודדויות עם שינוי האקלים ועם תלות במשק מים מורכב. אך דווקא הצורך להזין את האוכלוסייה ההולכת וגדלה תוך הסתמכות על עצמיים עשוי להיות הנקודה שממנה החקלאות הישראלית, שידועה בכל העולם בחדשנותה הטכנולוגית והמדעית, תצמח ותשגשג מחדש. פרחי בר על רקע שטחים חקלאיים בשרון צילום: אוריאל בן חיים בשימור אמצעי הייצור המרכזי - הקרקע - ומכאן שיעשה כל שביכולתו לבצע ממשק חקלאי משמר, שיבטיח את פוריות המשאבים לאורך זמן. לשם כך, דרושים לחקלאי ידע, ליווי מקצועי ותמיכה בטכנולוגיה, תשתיות, שימור רווחיות ואף תגמול על שימור משאב או נכס לאומי לטובת הכלל. בסוף ספטמבר 2015 אימץ האו"ם 17 יעדים לפיתוח בר קיימא המיועדים ליישום עד אף על פי שאפשר לטעון שהם יומרניים מאוד, קיימת משמעות גדולה לעצם קביעת היעדים. לא בכדי היעד הראשון בחשיבותו הוא סיום העוני בכל מקום ועל כל צורותיו; היעד השני הוא סיום הרעב, השגת ביטחון תזונתי, שיפור התזונה וקידום חקלאות מקיימת. היעדים הראשונים עוסקים במזון ובחקלאות, ויעדים אחרים, חשובים ככל שיהיו, מדורגים במקום נמוך יותר. כך, למשל, נקיטת פעולה מי דית במלחמה בשינוי האקלים ובהשפעותיו היא רק היעד ה 13 ]3[. מכאן אפשר להסיק שבקביעת המדיניות של האו"ם הושם דגש משמעותי על חשיבות החקלאות כיצרנית מזון וככזו הניתנת ליישום באופן מקיים. קביעה זו מחייבת את כל המערכת המדינית לעבוד על פי תכנית עבודה הגוזרת מתוכה מטרות נקודתיות

3 אקולוגיה וסביבה 7)2(, יוני אקולוגיה וסביבה 7)2(, יוני 2016 ותקציבים להגשמת היעד. הגיע הזמן להפסיק לדבר ולעשות מעשה! מדינה חפצת חיים התשומות או באמצעות הגדלת היבול ולפעמים באמצעות שתיהן לדוגמה, במחקר שנערך בארץ, נמצא שהכוונת השקיה באמצעים דו"ח הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכליים )OECD( חייבת להשקיע בשימור משאבי הטבע הלאומיים, המהווים את ומזעור הפגיעה בסביבה ]3[ באמצעות הפחתת תשומות. כלומר, של חישה מרחוק שיפרה את יעילות השימוש במים בכ 9% לעומת שפורסם ב 2010 ]2[ מבקר את מדיניות ישראל בדבר האינטגרציה אמצעי הייצור, באופן סביבתי, מקיים ויעיל. יש לשפר את מערך ייעול השימוש משיג שתי מטרות - ביטחון תזונתי ושמירה על משטר ההשקיה המומלץ. בשיטה המוצעת במחקר גם היבול גדל, בין החקלאות והסביבה, וטוען כי "פיתוח גישת מדיניות משולבת המחקר והידע היישומי, ולהשקיע בקידום מדיניות תמיכות הסביבה - ללא סתירה ביניהן. וגם כמויות המים להשקיה הופחתו ]2, 6[. ועקבית יותר יהיה אתגר חשוב". עוד נטען בדו"ח כי "נדמה בחקלאות מקיימת ובחיזוק מערך הניהול החקלאי האזורי. כיום, כאשר במדינות המפותחות, וישראל בכללן, אחראי מסקירה זו עולה הצורך להמשיך את המאמץ לאתר לכל שקווי המדיניות הנוטים להתייחס לסוגיות סביבתיות בחקלאות, כל חקלאי על אלפי ועשרות אלפי דונמים של שטח חקלאי, אזור, גידול וטכניקה חקלאית את הטכנולוגיות המתאימות ואת התפתחו במרוצת העשור האחרון באופן הדרגתי, א טי ובלתי מתואם". הסוגיה הנידונה כאן אינה עניין תאורטי עבורנו, אלא סוגיה לאומית קיומית. מיקומה הגאוגרפי של ישראל מחייב אותה לעצמאות בתחום המזון לא פחות מאשר להגנה על גבולותיה. אף על פי כן, חוסר היציבות השלטוני מקשה על יישום הלכה למעשה של מדיניות ארוכת טווח, שתבטיח אספקת מזון טרי וזמין לכל תושב מחד גיסא, ושמירה על הסביבה ועל השטחים הפתוחים מאידך גיסא. ]1[ אילון א, צבן ח, אבנימלך י ואחרים חקלאות בת קיימא כיצד להביא למימוש ערכים חיצוניים של החקלאות כחלק מהכנסות החקלאי באזורי הארץ השונים. הטכניון מכון טכנולוגי לישראל. [2] OECD OECD review of agriculture policies: Israel. [3] United Nations A/RES/70/1 General Assembly Resolution adopted by the General Assembly on 25 Sep Transforming our world: The 2030 agenda for sustainable development. האפשרות להכיר את השונות המרחבית בכל שטח, ויותר מכך - את הגבולות המדויקים של מרכיביה, איננה יכולה להסתמך על הידע של החקלאי בלבד, ויש להסתמך גם על טכנולוגיות המידע. במילים אחרות, היכולת להפחית את השימוש בתשומות תוך הגדלת היבולים בשטחים נרחבים וכך גם להפחית את ההשפעות השליליות על הסביבה )באוויר, במים ובקרקע( אינה יכולה להתבצע ללא טכנולוגיות המידע והיישום שמציעה החקלאות המדייקת. בשל כך, יש האומרים כי בעתיד הקרוב כאשר יאמרו "חקלאות" יתכוונו למה שמוגדר כיום כחקלאות מדייקת. דרך השימוש המתאימה להם להשגת היעדים של השאת יבולים והפחתת הפגיעה בסביבה. ]1[ כהן י, גולדשטין א, חצרוני א ואחרים דינאמיקה בזמן ובמרחב של הליותיס בעמק המעיינות ועמק חרוד: תמונה שהתקבלה מנתוני פיקוח אזוריים עונת ניר ותלם : ]2[ רוזנברג א מיפוי פוטנציאל המים בעלה על ידי צילומים תרמיים ככלי להכוונת השקיה בכותנה )עבודת גמר לתואר מוסמך(. רחובות: האוניברסיטה העברית בירושלים. [3] Bongiovanni R and Lowenberg-Deboer J Precision agriculture and sustainability. Precision Agriculture 5: [4] Gebbers R and Adamchuk VI Precision agriculture and food security. Science 327: [5] Griffin TW and Lowenberg-DeBoer J Worldwide ביטחון תזונתי לאוכלוסיית ישראל בעתיד מצריך כמה דברים: ייצור חקלאי בכמות מספקת ובאיכות טובה, חקלאות אינטנסיבית אך בטוחה לסביבה, וחקלאות מקיימת שתבטיח זמינות טכנולוגיות המידע הביאו גם להכנסת מדע המידע או מדע הנתונים data( )data-science; big אל החקלאות כדי לאפשר לימוד של תובנות ממ סדי נתונים רב שנתיים, המ ת כ ל לים מידע ממגוון רחב של תנאי סביבה, תנאי גידול וחקלאים. ניצנים של מחקרים כאלה מראים כי יש פוטנציאל להתייעלות אם חקלאים ישתפו נתונים ויקבלו החלטות מסונכרנות בעיקר בהקשר של adoption and profitability of precision agriculture Implications for Brazil. Revista de Politica Agricola 14(4): [6] Rosenberg O, Alchanatis V, Cohen Y, et al Are thermal images adequate for irrigation management? Proceedings of the 12th International Conference on Precision Agriculture, Sacramento (CA), July 20 23, רציפה של המשאבים לדורות הבאים ]4[. פתרון לדברים הללו, שנראים סותרים, יכול להימצא בחקלאות המדייקת precision(.)agriculture החקלאות המדייקת הגיחה באמצע שנות ה 80 כדרך ליישום של הטיפול הנכון בצמח ובקרקע, במקום הנכון ובזמן הנכון. המטרה המרכזית של החקלאות המדייקת היא לייעל את השימוש ייעול השימוש בחומרי הדברה ]1, 7[. היישומים של החקלאות המדייקת משתרעים מתעשיית התה בטנזניה ובסרי לנקה, לייצור של קנה הסוכר בברזיל, האורז בסין, בהודו וביפן והדגניים וסלק הסוכר בארגנטינה, באוסטרליה, באירופה ובארה"ב ]4[. בגלל מגוון היישומים והתרחישים באימוץ התפיסה של החקלאות המדייקת, ישנו קושי בכימות התועלת [7] Rosenheim JA, Parsa, S, Forbes AA, et al Ecoinformatics for integrated pest management: Expanding the applied insect ecologist's tool-kit. Journal of Economic Entomology 104(2): בתשומות בהתאם לשונות המרחבית בקרקע ובצמח תוך שימוש בטכנולוגיות מתקדמות. מודעות הולכת וגדלה לשונות בתנאי הקרקע והצמח, יחד עם התקדמות טכנולוגית כדוגמת מערכות ניווט גלובליות באמצעות לוויין Satellite( Global Navigation,)Systems - GNSS חישה מרחוק, מערכות מידע גאוגרפיות )ממ"ג - )GIS ומיקרו מחשבים, היו המנועים העיקריים לצמיחתה שבה. אף על פי כן, בסקירה של למעלה מ 200 מחקרים שבוצעו בתחום והתפרסמו מ 1988 ועד 2005, נמצא כי ברב המקרים מהם החקלאות המדייקת הייתה רווחית יותר בהשוואה לנוהגי החקלאות הקיימים ]5[. מכיוון שמדובר בייעול השימוש במשאבים, הרי שברוב המקרים היא הביאה גם להפחתת הפגיעה בסביבה. מטוס ריסוס בנגב המערבי. נוהגים של חקלאות מדייקת מסייעים בהפחתה ניכרת של שימוש בחומרי הדברה צילום: שגיא אורן, מתוך אתר פיקיוויקי חקלאות מדייקת - הפתרון נמצא בפרטים הקטנים של החקלאות המדייקת. במקור שימשה החקלאות המדייקת להתאמת פיזור הדשן לתנאי קרקע משתנים. מאז התפתחו יישומים רבים נוספים, כמו טכנולוגיות חישה מקרוב ומרחוק לניטור; מערכות תומכות החלטה; פיזור משתנה במרחב של חומרי הדברה, דשן ומים; ניהוג אוטומטי ונעקב ות.)traceability( בשמה האחר נקראת החקלאות המדייקת 'יישום מוכוון מקום' חקלאות אורגנית תוכל לספק מזון מבלי לפגוע בסביבה נראה שמשרדי הממשלה אינם מאמינים ביכולתה של החקלאות המקומית לספק מזון לאוכלוסייה המקומית הנוכחית, לא כל שכן לאוכלוסייה גדולה יותר בעתיד. ראיה לכך היא תכנית משרדי החקלאות והאוצר לחשוף את החקלאות המקומית ליבוא מתחרה. יפית כהן, המכון להנדסה חקלאית, מ נהל המחקר החקלאי - מרכז וולקני application(,)site-specific קרי, התאמת תשומות, כמו דשן ומים, ליכולת של הצמח או הקרקע לקלוט אותם, או מתן תשומות, כדוגמת חומרי ריסוס, בהתאם לרמת הפגע במקום. כך מושגים אורי אדלר uri.adler@gmail.com השאלה הנשאלת היא אם מדיניות זו היא כורח המציאות, ואם לנוכח מצב זה תהיה זו עזות מצח לטעון שהפתרון יכול להיות חקלאות אורגנית. שני יעדים חשובים: השאת רווחיות החקלאי באמצעות הפחתת התשובה לשאלה אם החקלאות האורגנית יכולה להזין את yafitush@volcani.agri.gov.il

4 אקולוגיה וסביבה 7)2(, יוני אקולוגיה וסביבה 7)2(, יוני 2016 אף כי אינה תמיד נכונה. יש המגדלים יותר מגידול אינטנסיבי אחד ה. מזון אורגני עשיר יותר בפיטוכימיקלים החשובים לבריאות ]2[ חוק להסדרת תוצרת אורגנית, התשס"ה לעונה באותה חלקה, לדוגמה - גידול תפוחי אדמה בחורף ותירס באביב. בהשוואה זו שיעורי היבולים המתקבלים בממשק אורגני ]3[ רביב מ )עורך( המחקר החקלאי בישראל: המחקר בחקלאות אורגנית. בית דגן: מ נהל המחקר החקלאי מרכז וולקני. האדם ]5[. ו. ההשפעה הסביבתית של החקלאות האורגנית כוללת הפחתה [4] Auerbach R, Rundgren G, and El-Hage Scialabba N (Eds) Organic agriculture: African experiences in resilience and sustainability. Rome: FAO. i3294e/i3294e.pdf. [5] Benbrook C, Zhao X, Yáñez J, et al Nutritional superiority of organic foods. Organic-center. [6] Mäder P, Hahn D, Dubois D, et al Wheat quality in organic and conventional farming: Results of a 21-year old field experiment. Journal of the Science of Food and Agriculture 87: [7] Misiewicz T and Shade J The role of organic in supporting pollinator health. The Organic Center. www. organic-center.org. [8] Rodale Institute Farming systems trial celebrating 30 years. כרם אורגני ברמת הגולן צילום: חדווה שנדרוביץ, מתוך אתר פיקיוויקי ישראל נגזרת מהשאלה הרחבה יותר - האם חקלאות אורגנית יכולה להזין את העולם? באופן עקרוני, התשובה לשאלה חיובית. מגיעים ל % מיבולי הגידול הרגיל. השונות נובעת מפוריות הקרקע, מסוג הגידול, מניסיונו של המגדל ומיכולתו להגיב נכון לתנאי גידול משתנים. מגדלים טובים לא יחוו פחיתת יבול ברוב הגידולים, בעוד שאצל מגדלים מתלמדים ובשטחים אורגניים חדשים צפויה פחיתה מסוימת. בהשוואת ממשקי גידול שבוצעה במכון רודל בארה"ב ]8[ נמצא כי בחמש השנים הראשונות לאחר ההסבה לממשק אורגני הייתה פחיתה ביבול שהתקבל בממשק גידול זה לעומת ממשק הגידול הכימי. לאחר חמש שנים השתוו יבולי הסויה והתירס האורגניים לאלה של ממשק הגידול הרגיל, ולא הייתה בהם פחיתה. תוצאה דומה התקבלה במחקר רב שנתי שבוצע במכון FiBL בשווייץ. בניסוי שנמשך תשע שנים נמצא שבגני ירק אורגניים היבול השנתי גבוה יותר בהשוואה לגידול הרגיל, מכיוון שגדל בהם מגוון גידולים רחב וברצף במהלך כל עונות השנה ]6[. היבול לגידול אורגני יחיד עשוי להיות נמוך יותר מיבול של גידול קונבנציונלי מקביל, אבל סך היבול הנאסף יהיה גבוה יותר מגידול יחיד בממשק קונבנציונלי. גם בארץ, במ נהל המחקר החקלאי בחוות נווה יער ובחוות גילת, נערך מחקר רב משמעותית בפליטת גזי חממה בשל ההימנעות משימוש בדשנים כימיים, אף כי שימוש מופרז בדשנים אורגניים עלול לגרום לזיהום של הקרקע ומי התהום ]2, 8[. ז. מבחינה בריאותית התוצרת האורגנית נקייה משאריות חומרי הדברה, ומת רבות הראיות ליתרונות התזונתיים הגלומים במזון אורגני ]5[. ח. מת רבות ההוכחות על השפעתם הבריאותית השלילית של חומרי הדברה מקובלים על מגוון תהליכים בגוף האדם ]5[. חקלאות אורגנית מבטיחה מזון בריא וזמין תוך שמירה מ רבית על בריאותם של הצרכנים, החקלאים, תושבי היישובים הסמוכים לשדות והסביבה החקלאית והעולמית. ]1[ ברטל א ואחרים מחקר ארוך טווח להבנת השפעת הממשק האורגני על פוריות הקרקע. דו"ח לתכנית מספר מוגש לקרן המדען הראשי במשרד החקלאות. בישראל של היום מס פקת החקלאות המקומית את המזון שנתי המשווה יבולים בין גידולי שדה אורגניים לרגילים. במחקר הנדרש, פרט לגרעינים המשמשים לאפיית לחם ולהזנת בעלי חיים, שרובם מיובאים מחו"ל. ייצור מקומי של גרעינים להחלפת היבוא יתאפשר רק אם ישתנו סדרי העדיפות, ויוחלט לייצרם שנכנס כעת לשנתו השמינית, לא נמצא הבדל מובהק ביבול בין ממשק אורגני לממשק רגיל בין גידולי שדה כמו חיטה ]1[. עד כאן ההשוואה היא מההיבט של היבול, אף כי כמות היבול לצבוע בירוק את גגות העיר הלבנה ושיפורם ודאגה לרווחה כלכלית ]4[. חקלאות עירונית נחשבת כיום לאחד מהפתרונות להסתגלות בארץ על חשבון שטחים של גידולים המיועדים כיום ליצוא. שינוי סדרי העדיפויות יכול לנבוע מרצון להתמודד עם המחסור הצפוי בגרעינים בעולם בעקבות השפעות ההתחממות העולמית, שפוגעות כבר עכשיו ביכולת הייצור העולמית. נוסף על כך, אינה השיקול היחידי. חקלאות משפיעה גם על היבטים נוספים, ובהם לחקלאות האורגנית עדיפ ות מסיבות נוספות: א. הזנת הגידול מבוססת על מ חזור פסולת, תוך דגש על שימוש בקומפוסט. ככל שהשימוש בקומפוסט יתרחב, יקטן הצורך ליאור טורג'מן מנהלת שיווק והדרכה, חוות "ירוק בעיר" - חקלאות עירונית על גג דיזנגוף סנטר lior@yarok bair.co.il לשינוי האקלים ולהפחתת לחץ הדרישה לקרקע חקלאית, ויש לה תפקיד משמעותי בהקטנת איי החום העירוניים, תוך עידוד השימוש החוזר בפסולת אורגנית, ניתוב מחדש של מי גשמים למטרת ייצור מזון והקטנת המ ד ר ך האקולוגי ]1[. מודלים חדשניים הגידול באוכלוסייה העולמית מגדיל ביקושים, וצפוי לגרום עליית להתמודד עם טיפול בפסולת אורגנית. של חקלאות עירונית שואפים להנגיש לכל שכבות האוכלוסייה מחירים ולהקטין את זמינות המזון. בזמן כתיבת דברים אלה אני נמצא בשליחות משרד החוץ בדרום סודן, וחוזה במו עיניי בבעיות התזונה ובמשאיות המזון הרבות שהאו"ם שולח לאזור כדי למנוע רעב מהאוכלוסייה המקומית. ב. הגנת הצומח מבוססת על יצירת איזון ביולוגי, על הדברה ביולוגית, על הרחקת מזיקים בעזרת רשתות, על אוורור ועל חומרי הדברה מ אורגניים ברובם. כל אלה מבטיחים שהתוצרת האורגנית תהיה בריאה יותר מתוצרת חקלאות דמיינו כיצד תיראה האנושות בעוד עשרות שנים. כיצד ייראו ערי העתיד, המרחבים הפראיים והשטחים החקלאיים, וכיצד בעלי החיים, הצמחייה והאדם ישתלבו בהם. מנתונים שפרסם האו"ם, המקומית מזון טרי בעל ערכים תזונתיים גבוהים וחיי מדף ארוכים. מערך אספקת המזון העירוני תורם להפחתה משמעותית של פליטות גזי חממה בזכות הק רבה לצרכנים וצמצום מרחקי ההובלה. נוסף על כך, בניהול יעיל ניתן אף לצמצם את בזבוז המזון. ]4[ את סוגי הממשק החקלאי בחקלאות האורגנית בישראל ניתן רגילה, מכיוון שהיא נקייה משאריות חומרי הדברה - השארית עולה כי עד שנת 2050 צפויה אוכלוסיית העולם לגדול לכ 9 לחלק לשניים: לחקלאות שדומה אינטנסיבית אורגנית א. חקלאות האינטנסיבית הרגילה, אך מוגבלת על פי התקן האורגני, שקובע מה הטכנולוגיות והחומרים המותרים לשימוש; המ רבית המותרת של חומרי הדברה היא אפס לעומת ערך MRL המקובל בתוצרת של חקלאות רגילה )פרט לגפרית ונחושת שנחשבות לבעלות סיכון מסוים, ומקובלות בשימוש בחקלאות אורגנית ובחקלאות רגילה( ]2[. מיליארד איש. כיום מתגוררת מעל למחצית מהאוכלוסייה בעולם בערים, ובשל מגמת העיור המואץ צפויה כמות זו לעלות לכ 80% עד לשנת בישראל, על פי נתוני הלמ"ס, 92% מאוכלוסיית המדינה מתגוררת כיום ביישובים עירוניים. שטחים בעיר הם מצרך נדיר ויקר ערך, ועל כן הצורך בשימוש חקלאי בשטחים שאינם מנוצלים הוביל לפיתוח מערכות לייצור תוצרת חקלאית במצעים מנותקים על גגות מבנים. כך מתאפשר ייצור מזון אף באזורים עירוניים צפופים במיוחד - דבר שמקנה ב. גני ירק ובוסתנים אורגניים שמיועדים בעיקר לשיווק ישיר ג. חקלאות אורגנית מונעת סחף קרקע עקב פיתוח מבנה קרקע לפי התחזיות, במהלך 30 השנים הבאות יוכפל הביקוש לחקלאות גגות יתרון בולט על פני טכניקות חקלאיות בשטחי קרקע ]6[. לצרכנים בשוק המקומי, ומייצגים ממשק חקלאי מגוון יותר יציב ועשיר יותר בחומר אורגני לעומת החקלאות הרגילה. למזון ברחבי העולם. הצורך הגובר בביטחון תזונתי מעמיד בפני ואינטנסיבי פחות. ד. ישנן הוכחות שחקלאות אורגנית תורמת למניעת תופעת העוסקים בייצור המזון אתגר גדול בפיתוח פתרונות בני קיימא יותר ויותר מיזמים של חקלאות גגות משתמשים נהוג להשוות יבולים של גידול יחיד לעונת גידול וליחידת שטח קריסת הכוורת, שמאיימת על עתיד הדבורים ושאר החרקים לייעול מערך אספקת המזון לערים. על פתרונות אלה לשלב מתן בהידרופוניקה כשיטה לגידול מזון, שמוכחת כיעילה במיוחד. )דונם(. בחקלאות האורגנית האינטנסיבית השוואה זו מתבקשת, המאביקים ]7[. מענה לאתגרים סביבתיים, התמודדות עם נושאים חברתיים שיטת הגידול ההידרופונית מאפשרת חיסכון ניכר במים - עד

5 אקולוגיה וסביבה 7)2(, יוני אקולוגיה וסביבה 7)2(, יוני 2016 האם קרקעות ישראל מאפשרות ייצור מזון בהיקף הנדרש לאוכלוסייה הגד לה? במהלך שני הדורות האחרונים, מ 0.46 הקטר לנפש ב 1960 ל 0.26 הקטר לנפש ב 2015 ]5[. גם בישראל היקף הקרקעות הראויות לעיבוד מוגבל, והוא רק כחמישית משטחה של המדינה. היקף הקרקעות מוערך בסדר גודל של 4.2 מיליון דונם, אך בפועל, רמי זיידנברג אגף שימור קרקע, משרד החקלאות ופיתוח הכפר שטחי גידול חקלאיים השתרעו בשנת 2012 על פחות מ 3 מיליון דונם ]1[. גם לו היו מעובדים כל השטחים הניתנים לעיבוד כיום, הם לא היו מספיקים לייצור צריכת הגרעינים השנתית לכלל האוכלוסייה ולהאבסת בעלי החיים. כמו מרבית המדינות בעולם, גם ישראל ייצור מזון הוא רק אחד מתפקידי הקרקע, על פי הגישה המייחסת מייבאת גרעינים ממדינות כמו ארה"ב, קנדה ואוקראינה. היבוא לקרקע "תפקידים" ]4[. עם זאת, ייצור המזון הוא תפקיד קריטי, כיום הוא כמיליון טונות בשנה, לעומת ייצור של כ 10% מהצריכה כיוון שללא קרקע לא ניתן לקיים את אוכלוסיית העולם, וכבר המקומית )אריאלה פולנסקי, מידע ב"פ, מאי 2016(. לא כך הדבר בשנת 1798 התריע על כך תומס מלתוס ]6[. אף כי מלתוס טעה עם ייצור פ רות וירקות, מאחר שגידולם בישראל עונה על פי רוב חקלאות יצרנית על גג דיזנגוף סנטר צילום: מנדי פאלק בעיתוי שבו העריך שלא ניתן יהיה לייצר מזון לכלל האוכלוסייה, על הצריכה. אלא שכדי להבטיח מזון טרי גם בעתיד, יש להתמודד ייתכן שיום זה קרוב עתה יותר מאשר בזמנו. האדם, שהצליח עם המציאות העולמית של ייצור המזון. 90% פחות מכמות המים הנדרשת לחקלאות קונבנציונלית גידול והפצה של כל כמות הירקות בחווה זו, בהשוואה לגידול להגדיל את הייצור החקלאי בשיפור זנים, בטכניקה חקלאית התנאים המתפתחים של שינוי האקלים משפיעים על כיום, והגידול במצע מנותק מביא לצמצום משמעותי של כמות קונבנציונלי, מביאים לחיסכון של 7,500 אריזות פלסטיק, 30,000 חדשנית ובטיוב, תלוי גם כיום בגודל סופי של שטחי הקרקע הייצור העולמי של מזון. התדלדלות הקרקעות )degradation( המזיקים. הפחתת השימוש בחומרי הדברה כימיים מונעת חלחול ליטר מים, 2.4 ק"ג פחמן דו חמצני )עקב היעדר השימוש באמצעי הראויים לעיבוד. ברמה העולמית חמורה לפחות כמו בישראל, ויש סימנים לכך של החומרים הללו למי התהום ואת הפגיעה במגוון הביולוגי שינוע מזהמים( ו 1.5 ליטר ריסוסים כימיים. מכאן, שעל אף החשיבות בהגדרת תפקידי הקרקע, חשובים שמדינות יפסיקו לייצא את עודפי המזון שלהן. נוכח מציאות זו, יותר תפקידי האדם ביחסו אליה. האוכלוסייה ג דלה פי שישה על המדינה לייעד באופן מכוון את הקרקעות הראויות לעיבוד, בשטחים הפתוחים,3[ ]5. מנתונים שנאספו מאזורים עירוניים ברחבי בעולם נמצא ב 200 השנים האחרונות, והיקף שטחי העיבוד לנפש צנח בכ 50% לשימוש חקלאי, ובו בזמן להכשיר ולשקם קרקעות שוליות [1] De Zeeuw H Cities, climate change and urban agriculture. Urban Agriculture Magazine 25: [2] Grewal SS and Grewal PS Can cities become self-reliant in food? Cities 29(1): [3] Somerville C, Cohen M, Pantanella E, et al Smallscale aquaponic food production: Integrated fish and plant farming. Food and Agriculture Organization of the United שניתן לצרוך כמות משמעותית של תוצרת מגוונת שמקורה בחקלאות עירונית. לדוגמה, על פי הערכה, גידול ירקות טריים בחממות גג הידרופוניות על גבי כל גגות העיר ניו יורק, יאפשר אספקה גדולה פי שניים מכמות הירקות הנדרשת לתזונת כל תושבי העיר ]7[. ממצא נוסף ממחקר שנערך בעיר קליבלנד שבאוהיו, מוכיח שמעבר ליכולת של חוות גג הידרופונית מבוקרת Nations. [4] Specht K, Siebert R, Hartmann I, et al Urban agriculture of the future: An overview of sustainability aspects of food production in and on buildings. Agriculture and Human Values 31(1): [5] Taylor RW, Carandang JS, Alexander C, and Calleja JS Making global cities sustainable: Urban rooftop hydroponics אקלים לספק 100% מכמות ה פ רות והירקות הנדרשת לתושבים, שימוש בשטחים פנויים נוספים ברחבי העיר יאפשר לספק גם 100% מכמות הדבש, 94% מכמות העופות למאכל ו 94% מכמות הביצים הנדרשים לתזונת כל תושבי קליבלנד ]2[. כיצד מקדמים את הנושא בישראל? החווה ההידרופונית הראשונה שהוקמה בלב תל אביב היא חוות "ירוק בעיר" על גג for diversified agriculture in emerging economies. OIDA International Journal of Sustainable Development 5(7): [6] Thomaier S, Specht K, Henckel D, et al Farming in and on urban buildings: Present practice and specific novelties of Zero-Acreage Farming (ZFarming). Renewable Agriculture (01): and Food Systems דיזנגוף סנטר. אנו שואפים למלא את השליחות של חווה עירונית יצרנית, תוך ניסיון למנוע את הפגיעה בסביבה ככל האפשר. מדובר ביישום מודל של חוות גג הידרופונית שמגדלים בה י רקות עלים מזנים מקומיים, ללא שימוש בריסוס כימי. אנו מפיצים אותם לתושבים ולמסעדות במרחק של עד 2 ק"מ באמצעות כלי תחבורה חשמליים בלבד. שטח החווה הוא כ 650 מ"ר, ו 500 [7] Vogel G Upending the traditional farm. Science 319(5864): מ"ר מתוכו מוקצים לטובת מערכות גידול הידרופוניות במעגל סגור, שבאמצעותן ניתן לגדל כ 15,000 י רקות עלים מדי חודש. שדות עמק יזרעאל צילום: טל עוז, מתוך אתר פיקיוויקי

6 אקולוגיה וסביבה 7)2(, יוני אקולוגיה וסביבה 7)2(, יוני 2016 לעיבוד. קרקעות אלה הן קרקעות עם מגבלות שונות, כגון לגידול חקלאי מסוים, אלא לממשק כולו, שכולל את העיבודים על פי תחזיות הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בשנת 2059 גודל השטח הוא המשתנה השלישי המשפיע על מידת קרקעות רדודות מאוד, קרקעות מלוחות או כאלה שממוקמות משמרי הקרקע, את טיב המים בשטחי השלחין, את ההשפעה צפויים להיות בישראל מיליון תושבים ]6[. כך או הפגיעה במגוון הביולוגי. בהנחה שצריכת העגבניות לנפש לא בשיפועים תלולים. משרד החקלאות מוביל גישה כזו, ומפרסמה הצפויה של המים על הקרקע ועל הסביבה בטווחי זמן שונים, ואת אחרת, כל התושבים הללו יצטרכו לאכול, ונשאלת השאלה האם תשתנה בעתיד, ובהנחה שהתפוקה לדונם קבועה, נחש ב כך: במסמכי המדיניות ]3[ : "המשרד יפעל לפיתוח חקלאות ישראל השימוש בדשנים ובקוטלי עשבים באופן מבוקר שלא יפגע בטווח החקלאות הישראלית תוכל לספק לכל מיליוני התושבים הצפויים מכיוון שכיום יש צורך בכ 45,600 דונם עבור כ 8 מיליון תושבים ולביסוס ההתיישבות ברוח ערכי הציונות, לשמירה על אדמות ארוך בתכונות הקרקע. יש לזכור שתכונות הקרקע משתנות מזון טרי ובריא? בכמה, אם בכלל, יצטרכו שטחי החקלאות לגדול )ללא יצוא(, הרי שבתרחישים השונים של גידול האוכלוסייה יהיה המדינה ומשאביה, להבטחת אספקת מזון טרי ואיכותי לתושבי בטווחים קצרים, ולכן ייעוד קרקע חייב להתבסס על מיפוי מוקדם לשם כך, ומה יהיו השלכות הגידול על המגוון הביולוגי? בחרתי צורך בהגדלת שטחים אלו לכ 65,000 דונם או אף לכ 114,000 מדינת ישראל ולמינוף היתרון היחסי של חקלאות ישראל". של המרחב המתוכנן, שאם לא כן - עלולה התערבותנו להיות לבחון שאלה זו בגידול עגבניות, מאחר שהן מהירקות החשובים דונם. בהנחה שלא יחול שינוי בממשקי הגידול, הרי שצפויה פגיעה מתפיסה זו מתבקשים שמירה על הקרקעות בעלות פוטנציאל בלתי הפיכה. ביותר מבחינת הכמות המיוצרת בעולם ]7[, ונכון להיום, הגידול ניכרת במגוון הביולוגי. לעומת זאת, אם יתבצע גידול אינטנסיבי הייצור המיטבי, כמו גם שימוש באמצעי שימור קרקע בקרקעות בארץ מספק בדרך כלל את הצריכה המקומית. אך מופחת תשומות של חומרי הדברה וחומרי דשן, שכולו יופנה הנתונות לתהליכי התדלדלות. פעולות שימור קרקע מגדילות את בשנת 2013 יוצרו בישראל 421 אלף טונות עגבניות, מתוכן לשוק המקומי ולא ליצוא, ותחול הקטנה בפחת )המסתכם, בפ רות ייצור המזון בכך שהקרקע הפורייה נותרת בשדה, וזמינות המים לגידול עולה. בה בעת, פעולות אלה הן הבסיס לשמירת הסביבה החקלאית וזו שמושפעת ממנה, היות שבין היתר הפעולות מקטינות את הנגר העילי באמצעים המיועדים לקליטת מי הגשם בתחום השטח המעובד, ובכך הן גם מונעות סחיפה ומקטינות את נפח החומר המוסע אל מחוץ לחלקות העיבוד. בישראל חלים שינויים מהותיים בתפרוסת הקרקעות ]1[ הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ישראל במספרים. ]2[ זיידנברג ר תנועת האדמה מבט מן השטח על מצב קרקעות ישראל. אקולוגיה וסביבה 4)1(: ]3[ משרד החקלאות ופיתוח הכפר, הרשות לתכנון ופיתוח החקלאות, ההתיישבות והכפר, אגף תכנון כפרי אזורי )באמצעות א.ג. איזן אדריכלים ובוני ערים וד.מ.ר. תכנון ופיתוח ערים ואזורים( מסמך מדיניות תכנון החקלאות והכפר בישראל דו"ח מס' 1: אפיון, כ 47% יועדו למאכל והשאר לתעשייה. הצריכה הממוצעת לנפש של עגבניות בשנת 2013 נאמדה בכ 22.9 ק"ג עגבניות למאכל ובכ 27.1 ק"ג עגבניות לתעשייה. משנת 2009 ועד 2013 פחת היקף היצוא הכולל של עגבניות בכ 70%, ונאמד באותה שנה בכ 3% מהייצור הכולל בלבד ]4[. ההשפעה של גידול המזון הצמחי בישראל על המגוון הביולוגי תלויה במספר גורמים: באלו אזורים מתבצע הגידול, בממשק ובירקות טריים בישראל, מהקטיף עד השיווק הקמעוני ברשתות השיווק, ב 34%-22 ]5[, ואף כ 40% בהוספת הפחת הביתי ]3[ (, ניתן יהיה לספק את צורכי כל תושבי המדינה בעגבניות עם פגיעה מזערית במגוון הביולוגי. ומה לגבי גידול אורגני וחקלאות עירונית? חקלאות אורגנית פוגעת פחות במגוון הביולוגי ]10[, אך בישראל ובתכונותיהן, בעיקר בעקבות הפעילות האנושית ]2[. לימוד מיפוי ומגמות. הגידול ובגודל השטח. השטח של החקלאות האורגנית הוא 1.4% מהשטח החקלאי [4] Blum WEH Functions of soil for society and the environment. Reviews in Environmental Science and Biotechnology 4: [5] Conforti P (Ed) Looking ahead in world food and agriculture: Perspectives to Rome: FAO of the United מעמיק של התהליכים מאפשר לזהות ולמפות את האזורים שקרקעות עידית מיועדות בהם לשימושים לא חקלאיים. דוגמה לכך הם תהליכי הבינוי והרחבת התשתיות על קרקעות הח מרה השונות, תהליכים בלתי הפיכים שמוציאים קרקעות אלה ממעגל העיבוד. עם זאת, ייעוד קרקע איננו מוגבל לתחום ייצור המזון, אזור הגידול של מרבית עגבניות המאכל בישראל הוא בתי צמיחה המרוכזים באזורים היובשניים של הארץ: רמת הנגב, חבל אשכול, הבקעה והערבה. לעומת זאת, עגבניות לתעשייה מגודלות בשטחים פתוחים, לרוב באזורים הלחים יותר של העמקים הצפוניים. בכל האזורים, התמרת שטח טבעי לשדה ]2[. כ 90% מסך התוצרת האורגנית שגדלה בישראל, מיוצאת לאירופה ]1[, והמזון האורגני לסוגיו מהווה כ 0.3% מסך צריכת המזון של תושבי המדינה. נוסף על כך, בגידול עגבניות לתעשייה הממשק האורגני אינו בהכרח ידידותי יותר למגוון הביולוגי מאשר הגידול הקונבנציונלי ]8[. החקלאות העירונית בישראל Nations. [6] Malthus TR An essay on the principle of population. London: J. Johnson. ולכן אמור להתייחס לצרכים לאומיים נוספים. מצאי ארצי של הקרקעות ותכונותיהן הוא הבסיס לייעוד המושכל. גם כאשר הייעוד הוא לשימוש חקלאי, אין להתייחס רק להתאמת הקרקע חקלאי פוגעת ישירות במגוון הביולוגי, הבירוא - הסרת התכסית הצמחית הטבעית, סיקול הקרקע והוספת מים ומינרלים - גורם להרס ולקיטוע של בתי גידול. נוסף על כך, במערכת האקולוגית כיום מצומצמת למדי. בחינה של תחשיבים בגידול ירקות מראה כי התועלת הכלכלית בחקלאות העירונית מוגבלת. מבחינת משק הבית - יהיה זול יותר לרכוש ירקות מאשר לגדל אותם, מבחינה המדברית, הפעילות החקלאית יוצרת איים יבשתיים עשירים ציבורית - נדרשת השקעה בליווי ובהדרכה של חקלאות עירונית, במים ובחומרי הזנה, שהשפעתם על המגוון הביולוגי רבה. למשל, העולה על התועלת הכלכלית שניתן להפיק ממנה במונחי תוצרת במחקר שבחן את השפעות אפקט השוליים החקלאי של מטעי חקלאית ]1[. לכן, בשלב זה חקלאות אורגנית וגם חקלאות עירונית גידול עגבניות בחממה. מרבית עגבניות המאכל מגודלות בישראל בחממות. לעומת זאת, עגבניות לתעשייה מגודלות בשטחים פתוחים, ולהן השפעה סביבתית רבה יותר צילום: יואב לרמן )2.0 )CC BY-NC-SA היקף החקלאות הדרוש להזנת אוכלוסיית ישראל בעתיד צפוי לפגוע במגוון הביולוגי? חקר המקרה של העגבנייה ליאורה שאלתיאל הרפז מו"פ צפון מכללה אקדמית תל חי lioraamit@bezeqint.net התמרים בחולות סמר בערבה הדרומית, נמצא שינוי בכיסוי הצמחי ובמבנה של חברת המכרסמים ]9[. לממשק הגידול השפעה ניכרת על המגוון הביולוגי בשטח החקלאי ובסביבתו. בבתי צמיחה המגוון הביולוגי מלכתחילה קטן, כי המערכת אמורה להיות סגורה ומנותקת מסביבתה, אך ישנם מגדלים המשתמשים באופן אינטנסיבי בתכשירי הדברה שפוגעים לא רק במזיקים אלא גם ביצורים נוספים בבית הצמיחה ובסביבתו. לעומתם, ישנם מגדלים הנעזרים בהדברה ביולוגית, ובממשק זה הפגיעה הצפויה במגוון הביולוגי נמוכה יותר. בגידול עגבניות לתעשייה בשטחים פתוחים, המגוון הביולוגי גדול יחסית לזה שבבתי הצמיחה. ישנם מגדלים המסתפקים במעט טיפולים בקוטלי מזיקים בעונה, ואחרים המגיעים גם ל 22 טיפולים. המגוון הביולוגי בשדות מושפע באופן מובהק ממספר הטיפולים ומסוג החומרים שבשימוש ]8[. אינן חלופה לגידול התעשייתי האינטנסיבי. ייתכן שבעתיד ישתנה המצב. לסיכום, בהנחה שעגבניות מייצגות את הגידול החקלאי בישראל, אני מעריכה שבתנאים של גידול מזון אינטנסיבי, עלייה בתפוקה לדונם על ידי שיפורים טכנולוגיים, הפחתת תשומות של חומרי הדברה ודשן, הפניית רוב המזון לשוק המקומי והקטנה משמעותית בפחת התוצרת, ניתן יהיה לספק בעתיד תוצרת חקלאית טרייה ובריאה לכל תושבי המדינה תוך פגיעה מזערית במגוון הביולוגי.

7 אקולוגיה וסביבה 7)2(, יוני אקולוגיה וסביבה 7)2(, יוני 2016 [7] Growing tomatoes Tomato world production statistics. [8] Shaltiel-Harpaz L, Gerling D, Graph S, et al Control of the Tomato Leafminer, Tuta absoluta (Lepidoptera: Gelechiidae) in open-field tomatoes by indigenous natural enemies occurring in Israel. Journal of Economic Entomology ]1[ אלון-מוזס ט ואמדור ל פיתוח חקלאות עירונית בישראל. הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים הטכניון. הוגש לתכנית נקודת ח"ן.. ]2[ הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לוח 19.8 חקלאות אורגנית )1(.. ]3[ חן הרצוג ח, כספי נ, גולד א וורטמן ר אבדן מזון והצלת מזון בישראל הדו"ח הלאומי 2015: היבטים כלכליים, חברתיים סביבתיים. התעללות מיותרת בבעלי חיים. ענף הדגים פתוח ליבוא פרוע מסין - כ 83% מהתוצרת מיובאת, ורובה באיכות ירודה. במקום להעלות את שיעור הצריכה המקומית, מנסה הממשלה להוריד למינימום את הייצור המקומי. מעבר לפגיעה במגדלים, הדבר יפגע בחבל ארץ שלם, "עמק המעיינות", שבר כות הדגים מרוכזות בו. זהו האזור היחידי בארץ שעופות מים נמצאים בו כל השנה. עם היעלמות הבר כות, עלולות אך במקום להגיע להבנות על היקף הייצור, כך שתימנע פגיעה באפרוחים שלא לצורך, ובשר עוף לצרכן יימכר במחיר שווה לכל נפש, מעודדת הממשלה תחרות פרועה, שמביאה לסבל מיותר של בעלי חיים ולפגיעה בפרנסתם של מגדלים קטנים. לסיכום, להוציא דגנים, סוכר ושמנים - חקלאות ישראל יכולה לספק את רוב המזון הדרוש לאוכלוסייתה גם בעשורים הבאים תוך שמירה על הטבע ואיזון מתבקש בין החקלאות לסביבה 34(1): [9] Talbi R The edge-effect of farming on the vegetation density and rodent assemblage of a remnant sandy patch in a hyper-arid environment, Arava Valley, Israel (MSc Thesis). Sde-Boker: Ben-Gurion University of the Negev. [10] Tuomisto HL, Hodge ID, Riordan P, and Macdonald DW Does organic farming reduce environmental impacts? A metaanalysis of European research. Journal of Environmental Management 112: לקט ישראל בנק המזון הלאומי. ]4[ כץ ל ופרדקין צ עגבניות מאכל בישראל. סקירה ענפית. החטיבה למחקר כלכלה ואסטרטגיה, משרד החקלאות ופיתוח הכפר. ]5[ פורת ר, גרינהוט צ ופרידקין צ סיכום סקר אבדן ירקות ופרות טריים. משרד החקלאות ופיתוח הכפר. ]6[ פלטיאל א, ספולקר מ, קורנילנקו א"ת ומלדונדו מ תחזיות אוכלוסייה לישראל לטווח ארוך: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. להיעלם גם ציפורים אלה מנוף ארצנו. גם היעדר תכנון ועיכובן של רפורמות פוגע בייצור החקלאי המקומי. בענף ההטלה מעוכבת רפורמה שאמורה לייעל את הענף ולבצע מהפכה בלולי ההטלה: להגדיל את השטח לעופות, לייצר ביצים ככל הנדרש, לבנות לולים חדשים ומודרניים מחוץ למקומות יישוב, להקטין את סכנת המחלות וכו'. אלא שהדבר כרוך בהשקעות, והמדינה ממשיכה לעכב את התכנית הרב שנתית שסוכמה ולא להקצות את התקציבים הנדרשים. במקום ירוקה. לצערי, הממשלה הנוכחית ומשרד החקלאות פועלים להפרטת החקלאות, לפירוק התכנון בענפי בעלי החיים, ולפגיעה בכל המוסדות והארגונים החקלאיים, כולל זרועות המחקר והארגון. אם מדיניות ההפרטה תתגשם, עלול להתממש תסריט הבלהות של החקלאים: מספר החקלאים ימשיך לרדת במהירות, הרווחיות תישחק, ועיבוד השטחים יימסר לחברות קבלניות גדולות בבעלותם של טייקונים. מעבר לתוצאה ההרסנית לחקלאות, זאת, היא מעדיפה להמשיך ולהטיח במגדלים שהם אינם יעילים. התוצאה הבלתי נמנעת תהיה פגיעה בהתיישבות, פחות שטחים כך גם בענף הפטם: כושר הייצור עולה בהרבה על הביקוש. פתוחים, יותר שיכונים והרבה פחות טבע וסביבה ירוקה. הפרטת החקלאות מאיימת על יכולת אספקת המזון העתידית מחקלאות ישראל ללא פגיעה בסביבה הם שמאיימים על הביטחון התזונתי של ישראל. בהיעדר תמיכה ממשלתית מספקת, ספק אם ניתן יהיה להתפרנס בארץ מחקלאות, כשתנאי הסחר קשים כל כך. לשם השוואה, ממוצע התמיכה הממשלתית בחקלאות במדינות הארגון לשיתוף פעולה אבשלום )אבו( וילן מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל avshalom.vilan@gmail.com ולפיתוח כלכליים )OECD( הוא כ 18% מסך התפוקה החקלאית. בישראל התפוקה היא כ 30 מיליארד ש"ח בשנה, והתמיכה הישירה והעקיפה מסתכמת ב 10% ממנה, היינו כ 3 מיליארד ש"ח. כדי לשמור על רווחיות בענף החקלאות יש להגיע לתמיכה אספקת המזון והביטחון התזונתי הם נושאים קיומיים עבור מדינה כמו ישראל, שנמצאת אחת לכמה שנים במצב מלחמה. הנסיבות הללו מחייבות את ישראל לשמור על עצמאות באספקת תוצרת מזון טרייה ולהחזיק מלאי חירום של גרעינים, אורז, סוכר ושמנים, שאינם מייצור מקומי. המגבלה העיקרית על המשך קיום עצמאות אספקת המזון של ישראל אינה השטח, כמות היבול או האקלים. השטח המעובד בישראל מכובד: כ 3.4 מיליון דונם, ועוד כ 0.7 מיליון דונם מרעה; ישראל היא מהמתקדמות בעולם בפיתוחים טכנולוגיים לחקלאות גם בתנאי מדבר קשים; האקלים במדינת ישראל מתאים לגידולים רבים ומגוונים. ישראל מסוגלת לייצר את כל הירקות וה פ רות שאוכלוסייתה זקוקה להם, ואף למעלה מכך. צריכת המים בחקלאות היא כ 1.2 מיליארד קוב, מתוכם 500 מיליון קוב מים שפירים והשאר מי קולחים, מי שיטפונות, מים מליחים וכו'. מחיר המים הגבוה, מחסור בידיים עובדות ותשומות יקרות הדומה בשיעורה לזו הניתנת במדינות ה OECD. תמיכה כזו תאפשר לחקלאים הישראלים לספק את מלוא צריכת ה פ רות והירקות המקומית, ונוסף על כך גם לייצא מעל ל 20% מהתוצרת, דבר שיעלה את ההכנסות למדינה. ובכל זאת, נראה שממשלת ישראל דוגלת בהפרטת החקלאות. הדבר נכון כמעט לגבי כל ענף חקלאי במדינה. לדוגמה, מגדלי הזיתים מסוגלים לייצר את מלוא הצריכה המקומית של שמן זית, אך כשמדינות אירופה מסבסדות ייצור שמן זית, שמיוצא גם לישראל במחירי היצף, החקלאים הישראלים מפסידים בתחרות. גם בחלב ובבקר הייצור המקומי יכול לענות על כל הביקוש. בתחום מוצרי החלב, הצרכן הישראלי נאמן למוצרים המקומיים. בתחום בשר הבקר, כבר מזמן אין זה כך. השוק מבוסס כיום ברובו על בקר מיובא, לרבות עגלים המיובאים בתנאים קשים מאוסטרליה, אף על פי שהעדר הישראלי מסוגל לספק את מרבית הצריכה המקומית. גם כאן, מדיניות ממשלתית מותאמת הייתה מוזילה עלויות, מאפשרת אספקת בקר במחירים הוגנים, ומונעת חקלאים מקיבוץ גבעת חיים חוגגים את חג העומר )צולם בין 1935 ל 1945 ( צילום: אוטו גיל, באדיבות ארכיון גבעת חיים מאוחד, מתוך אתר פיקיוויקי